דברי סופי בנין, חיה ותמר גיטלמן ביום הולדתו של נועם ה-20 בביתו בהווה 01.04.09  / סופי בנין, חיה ותמר גיטלמן

נועם יקר!
נשמתך תהיה צרורה
בצרור החיים נועם.
כה צעיר ניקטפת
והנה כבר עברה
שנה, שנה ובעצם כמו יום. שנה
וחודשיים, וזה כמו יום. היום קרה
הכל, והסיוט לא נגמר.
אך לו היית יושב עימנו היום
20 כוסיות יין לכבודך היינו
נושאים, אבל גורלנו רצה אחרת
ולנו לא נותר אךלא לכאוב, לבכות
ולהתגעגע אין סוף.

אוהבים יותר מתמיד- סופי בנין, חיה ותמר גיטלמן

דברי דינה ואבנר מהצרי קורבי משפחה של נועם ביום הולדתו של נועם ה-20 בביתו בהווה 01.04.09  / דינה ואבנר מהצרי
לועם שלנו!

עברו ימים,
עברו לילות בלעדייך נועם.
היום אנחנו חוגגים לך יום הולדת
ה- 20 שנה.
יום הולדת שונה מוזר
לא מוכר...
קשה בלעדייך, נועם!
קשה גם לכתוב לך!

                תהא נשמתך צרורה 
                בצרור של טוב!
                           דינה ואבנר.
     

דברי משפחת משה קרובים של נועם ביום הולדתו של נועם ה-20 בביתו בהווה 01.04.09  / ענת, יגאל, אילנה, מיטל ואפרת משה
נועם יקר,

יומלדת  - 20   ואנחנו מתגעגעים
לחגוג לא יכוולים, כל יום
אותך זוכרים
בעודך צעיר, פשוט ילד מדהים
אין הרבה מה לומר
כמו היום כך יראה המחר
עם המחשבות, זכרונות, וגעגועים
על נועם היקר, הנפלא פשוט ומדהים
תשמור עלינו מלמעלה 
    
           אוהבים,
           משפחת משה 
           יגאל, אילנה, מיטל ואפרת וענת.

דברי סיון וייס חברתו של נועם ביום הולדתו של נועם ה-20 בביתו בהווה 01.04.09  / סיון וייס

נומי:
יומלדת עצוב במיוחד
אנו "חוגגים" לבד.
20 שנה חלפו
אך חייך בטרם עת נקטפו..
נועם יקר:
יש לי כל כך הרבה על הלב וכל כך
הרבה לאמר וכל כך הרבה לשאול וכל כך
הרבה לחלום, וכל כך הרבה; אין!
אין ממך.
כי אתה אינך!
אמשיך לזכור ולהזכיר, כפי שהבטחתי.
     אוהבת עד כאב,
        תמיד!
         
         חותמת בנשיקה וגעגוע!
               סיוני
              
               "יומלדת שמח??!!"

דברי הילה אורן חברתו של נועם ביום הולדתו של נועם- ה-20 בביתו בהווה 1.4.09  / הילה אורן
נועם,
נומי שלי,
לא חשבתי שיבוא
יום הולדת שלך
ולא נצא יחד אני
לא מצליחה להאמין שזה היום!
חושבת עלייך תמיד! רואה את החיוך 
המדהים שלך בכל פעם שעוצמת עניים....
נועם שלי, לעולם לא אשכח אותך.
        
                                   
                                                        הילה אורן.
                                                        חברתך 
                                                        הטובה...
                                                        אוהבת תמיד...

דברי החברים היום ההולדת של נועם בביתו בהווה - נועם בן - 20 ---01.04.09  / אור עותמי

 

יום הולדת לנועם -01.04.09      

 

חבר יקר היום אתה בן 20 , קצת מוזר לחגוג  בלעדיך שוב את יום הולדתך בלעדיך. מה שהיה צריך להיות שמחה גדולה נהפך לעצב גדול, זו השנה השנייה שחוגגים אנו את יום הולדתך בלעדיך. המושג יום הולדת מסביר את עצם גדילתך והתפתחותך הטבעית אך אתה  נועם,אתה , תישאר צעיר לנצח.

 

נועם החלטנו לכתוב סוף לסיפור כי אנחנו לא מוכנים שהסיפור שלך יסתיים כך.

 

לפי איך שכל החברים רואים את זה סיפור חייך ימשיך כך:

היום כבר היית פז"מניק על, היית משתחרר משמירות היינו רואים אותך כל סוף שבוע ועדיין מצליח לשמור על פרופיל נמוך מול המפקדים שלך. הימים היו חולפים איתם החודשים והיינו עושים לך שתי מסיבות שחרור אחד בבית וכמובן אחד במועדון היינו יוצאים כולנו עם סנדי ג'וני והחברה עושים חיים וצוחקים כמו שרק איתך ידענו.

ואז לפתע פתאום נפרד אומר שלום צולל אל תוך חלום – תאילנד, היית שוכב על החוף בשמש,בחום יורד עליך גשם בחורה מכל צד, גן עדן ואנחנו כולנו חיילים יוצאים לנו העיניים ורוצים גם להיות איתך שם. בחזור קונה לכל אחד מהאחים פקט חוזר שזוף ומחויך עם מתנות לכל למשפחה ומלא חוויות מצחיקות והזויות שלא תשכח לעולם.

אתה צעיר וכל החיים לפניך, החלטת ללמוד זרמת ליום הפתוח הזה וליום הפתוח ההוא אבל עמוק בפנים ידעת שכלום לא משנה רצית ללמוד איפה שאחיך אוהד למד, אוניברסיטת בן גוריון שם היית ממשיך בתחום המחשבים לומד ביום עובד בלילה בהתחלה היה קשה אבל לאט לאט הכול התחיל להשתפר ואתה כמו נועם שכולנו מכירים תפסת את עצמך בשתי ידיים חרשת והצלחת, במשך תקופת הלימודים באת וסיפרת לנו שיש מישהי בקורס שמה מורן שאיך נאמר במילים עדינות – גדי , אתה ביישן כתמיד לא הוצאת מילה

וכולנו עודדנו ותמכנו והחלטנו בשבילך שאתה מזמין אותה לדייט, שימרית הסטייליסטית שלך דאגה לך לעניין הבגדים והאווירה וכולנו היינו במתח איך היה בדייט, אחרי הדייט נפגשת איתנו היית כל כך מאושר סיפרת לנו שהלך מצוין וששניכם נהניתם מאוד, כל כך רצית שנכיר אותה וארגנת איזה יום שבו כל החברים יצאו איתך ואיתה לפיקניק מנגל בירות הסתדרנו, כולם כל כך שמחו בשבילך ופרגנו לך.

אחרי שייצאתם שנתיים סיימת את הלמודים התחלת לעבוד בתחום ה היי-טק ונהנית מכל רגע.אתה ומורן החלטתם בהחלטה משותפת לעבור לגור ביחד קניתם כלב רהיטים כמו בספר,שמרנו על קשר הדוק פעמיים בשבוע  לפחות היינו מתראים כמובן שהיה לך קשה להתרגל להיות בלי אמא ואבא ולגור לבד ולהיות עצמאי . אבל עם זמן התרגלת לחיים שכאלה, אחרי תקופה ממושכת החלטתם למסד את הקשר בניכם משפחתך הייתה מאושרת עד הגג וברור שכל החברים היו שמחים בשבילך,

כמובן כל החברים היו שותפים להפקה. באותו היום הרגשת מלך העולם החופה התחילה כולנו עם דמעות של אושר לראות את אחד האחים שלנו מתחתן אחרי זה חגגנו עד אור הבוקר. החודשים שאחרי החתונה היוו חברות אחרת קצת יותר רחוקה כי להיות נשוי זה כבר סיפור אחר, אבל עדיין למרות הקשיים אחים זה אחים היינו רואים אחד את השני פחות אבל עדיין מצאנו את הזמן בכדי לשמור על קשר.

הילדים שלנו היו משחקים עם הילדים שלך בתקווה שידעו מהי חברות אמיתית כמונו.

 

נועם,

 אנחנו לא מתיימרים להיות אלוהים אבל כפי שאנחנו מכירים אותך אנו משארים שכך היו פני הדברים  אתה חסר לנו מתגעגעים ולא שוכחים המומים מזה שאנחנו חוגגים לך פה ולא מאמינים שלא תראה אותנו מתבגרים.

תמיד תישאר לנו בלב תמונתך עטוי בחיוך ענקי שמאיר בימים אפלים.

 

אוהבים ולא שוכחים החברים.  

דברי דודה דבי ביום הולדת של נועם  / דבי סטאחי

נועם יקר נועם אהוב היום יום הולדתך ה-20 ואנו כאן בביתך בהווה בלעדייך 
נועם אני מקדישה לך את השיר של:
אם אלוהים / אפריים סידון

 

אם אלוהים אוהב אותם צעירים צעירים

למרשותיו,

שיירד להתבונן בהם פה-

שלא ייקח אותם אליו.

אם אלוהים רוצה להתבשם מיופיים

ונעוריהם,

שלא יחטוף אותם לשמיים-

 שישמור כאן

עליהם.

 

...למה כל כך דחוף לו

לראות אותם מתים?

יש לו הרי את כל הסבלנות,

את כל הזמן, את כל העיתים,

יש לו את כל העידנים, את כל הנצח,

את כל העונות.

ולנו יש כל-כך מעט זמן, איתם להנות,

רק כמה שנים טובות

תקופה קצרה כל כך,

 עם הבן, עם הילד,

עם החבר, עם האח.

זמן קצר, זמן שאול, זמן אוזל,

זמן שעוד מעט יחלוף.

וגם מן הזמן הקצר הזה,

הוא עוד מעז לחטוף.

ולקחת בחוזק יד

וללא בושה ממש.

ולגזול ברגע אחד

את כבשת הרש.

 

 אם אלוהים אוהב אותם צעירים

צעירים,

לצד כסא הכבוד,

אז שיידע שגם אנחנו אוהבים אותם,

מאוד

אני לא יודע כמה-

אבל בטוח לא פחות.

והוא הרי קיבץ סביבו אלפים

ורבבות

מכל פינה מכל ישוב,

מכל חצר.

לו יש המון צעירים –

ולנו אחד, או שניים,

לא יותר.

אם אלוהים אוהב אותם צעירים ויפים,

אנו מתפללים ומבקשים מכבודו,

שישמור עליהם מקרוב-

אבל כרגע לא ממש לצידו.

דברי עידו עדס מפקד הקורס ביום הולדתו של נועם 01.04.09 בביתו של נועם בהווה  / עידו עדס

נועם היקר!

הנה בחלוף העונות ובפתיחתה של היפה שבהן אתה נולדת ואני התגייסתיזהו מן מעגל כזה לא מובן שתמיד נחזור אליו ונשאל "הכיצד?" "וכי מדוע?" כי כל מבוקשו של עלם צעיר בגילך הוא לגדול, לשאוף,.לצמוח כדשא הירוק, לפרוח כמרבד הסביונים הצצים לאחר הגשם ולזרוח כמו השמש במרום אשר משליכה קרניה על כולם ונותנת להם את זריקת האופטימיות היומית.

אתה נועם, את יום הולדתך זה, תחגוג בעולמך הפעם, אך דע כי בכל אלה אנו רואים אותך.בכל פרט ופרט חבוי לו סיפור, שמח, עצוב ולעיתים בעל סיום לא ברור

 גדלת בשנה ומשפחתך המקסימה היא משפחתיעומד אני פה ומבין את תפקידי כמפקד, כבנאדם, כאוזן קשבת , ככתף תומכת בכל זמן הכרותי איתךבסופו של יום, לצערי ולשמחתי כך יצא, שאני מכיר את משפחתך יותר זמן מהכרותי אותך;.

משפחה אוהבת , תומכת, דואגת, מחנכת לערכים ולכיבוד הזולת, מלאת אהבה ונתינה.

וחפצה בהנצחתך, בזכרונך, בנתינה לך, בעטיפת הסובבים אותם בחום ואהבה בלתי פוסקת, שרק הולכת ומתעצמת.גדלת בשנה ואני עדיין זוכר את החייל המצויין שעומד מולי בגאון..חייל עניו, צנוע ועם זאת בעל בעירה פנימית בלתי פוסקת לשרת את המדינה על הצד הטוב ביותר.להתחבר למסגרת ולאהוב אותה ואת מפקדיך הנוקשים על אף כל התנאיםשל מצב הקיצון הקשה ביותר בשירות הצבאי.גדלת בשנה ובדמיוני אתה כבר מסיים קורס קצינים עוד מעט, חובש את הכומתה שלי, שהורשתי לך בגאווה לכבוד היומולדת שלך, לכבוד סגירת המעגל של 5 שנים בצה"ל שנופל על אותו יום בדיוק, יום שכולו ציון דרך לשנינו.אתה עם הנשק המקוצר והמשופצר, על מדי א' עוד מעט עולה לתפקיד המפ"ל באחת הסוללות.עכשיו אתה כבר גדול נועם, אף אחד לא יכול עליך. כבשת את העולם בחיוך המנצח שלך ואתה דרוך ומוכן לאתגר הבא.

המכתב שכתבת להורים בטירונות שמור עדיין עמוק בפק"ל כיס ומזכיר לך כל פעם מחדש שהיה שווה את כל זה.

לראות את כולם אל מולך מחייכים וצוחקים, חיים ונושמים, לומדים לאהוב, מקבלים הגנה מהעלם במדים.

הפלגתי הארוכה מסתיימת בהבנה שמעתה אנו ממשיכים לבד, בלעדיך.

אולי נסיון דמיוני אחרון לשוחח איתך, לבקש ממך בשיחה האחרונה שלנו במשרד, במבט החטוף האחרון שאני רואה אותך מההאמר לנסות לצעוק לך, שלא תלך, אך לשווא.

 גדלת בשנה, לבדך אתה ממשיך, ואנו נשארים עדיין המומים, אך ממשיכים עם כל הקשיים.

אם רק הייתי יכול, לקחת מכחול, לצייר עולם יפה יותר, שבו אתה נשאר החייל שלי, שבו אני מגונן עליך, שבו אתה נשאר חבר טוב לחבריך, בן ואח טוב למשפחה, בנאדם מקסים לבריותך.אתה ולא אחר.

.כי אין עליך נועם, אתה יודע את זה יותר טוב מכולנו, פשוט אין עליך

                                           בהערכה רבה                   
                                              עידו עדס מפקד הקורס

לו אך ברכת לו חיים! 20?!  / סיון ווייס
נועם יקירי,
יושבת ונזכרת בחיוך ביומולדתך ה-18...בו קנינו לך {אני, נתלי וגנט} בוקסר לבן עם לב אדום. כתבתי לך אז ברכה בשם כולנו וגילגלתי אותה כמו מגילה.
אז;הקדשתי אותה לך!
היום;כנראה שמקומה באמת בים הגדול...

זה גדול עליי.
לשבת ולכתוב למלאך זה בלתי נתפס.
אולי תבוא אליי קצת בחלום?!שאוכל לחבק אותך חזק חזק!אני באמת נורא מתגעגעת!

אתה יודע, נועם, הברכה הכי אהובה עליי בימי הולדת היא: "שייתגשמו כל משאלות ליבך", כך אני מאחלת לך משו אחד אך בעצם עולם ומלואו.
מה היית רוצה שייתגשם לשנה זו?
המשאלה שלי בלתי אפשרית, כי אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה-אני יודעת. אך דווקא מנקודה זו, דווקא ביום זה;מבקשת שהגלגל ימשיך להסתובב חלק. בלי רעשים, בלי חריקות, שליו ורגוע כמו החיוך שלך שמלווה אותי תמיד.

אני רגילה לכתוב ברכות בחרוזים, אך זו ברכה שונה, כפי ששמת לב, ולכן שופכת-כל מה שהלב זועק-היד רושמת...והנייר סופג.
אך אני?איך אני אמורה לספוג?!

הראשון לאפריל;
הלוואי ומישו היה מפתיע בדלת וצוחק על כולנו שזו בדיחה של ה-ראשון לאפריל...
אך לא...עוד מעט חצות-ואף אחד לא דפק לי בדלת!
להפך;הדלת נטרקה לי...!

מה אברך לו במה יבורך?
זו השאלה שהחזיקה אותי כל היום...
מה מברכים למלאך?

לו אך ברכת לו-חיים!

אוהבת עד כאב!
ת-מ-י-ד!
סילבי שלך

נועם, בן יקר של חברה אהובה, אשת חיל אמיתית (דברים שנאמרו ביום הולדתו של נועם 1.4.09)  / רותי עדני
קשה לי לכתוב, ועוד יותר כואב לדבר
השעה 2 וחצי בלילה
הקור בחוץ ובפנים מתגבר
המילים הכתובות נותנות תוקף ואמיתות
צולבות אותך מול עוצמת המציאות
שנדמה כי היא חזקה ממך
אני אוזרת עוז, כובשת רגשות
כי כשאביבה מבקשת, לא ניתן לחשות
העט רץ על פני השורות
ותמונות מחייך נגד עיני עוברות
ומפתיע מאוד הדבר
שהרי אותך לא פגשתי בעבר
ולצערי לא הספקתי להכיר
אך אודותיך שמעתי סיפורים למכביר
ודרכם יצרתי לי דמות נאצלת
שכל אם בישראל היתה מתגאה ומהללת
נועם, אני חייה אותך, את מורשתך ואת הליכותיך הנעימות
דרך עיני אמך האוהבת, שהופכת בשבילך עולמות
בוכה וכואבת עמה ברגעים קשים ומרים
ומתפללת בשבילה שתצליח לאסוף את השברים
שהרי בלתי נתפס, איך פרח בחיים שבגן
שהיה כה שמור, מושקע ומוגן
נקטף בחטף, בלי יכולת לערער
וברגע אחד כל העולם מולך מתפורר
כשצירפתי פרט לפרט, סיפור ועוד אחד
קיבלתי פסיפס חיים מאוד רגיש ומיוחד
פנייך המאירות, ועינייך הטובות והבורקות
מביטות אלי מהתמונות השותקות, ובאלם קול זועקות
ומספרות הן את סיפור חייך הצעירים
ילד של אמא, משפחה וחברים
ילד של אהבה, שלום ונתינה בלתי מתפשרת
ילד המצטיין בלימודים, חוליה מרכזית בשרשרת
של משפחה יקרה בחותמת של איכות
שלהכירה היה לי הכבוד והזכות
והיה ניכר מכל מידע אישי, וסיפור חי ומוחשי
שהחינוך לערכי דת ומוסר היה מאוד שורשי
ואהבת האדם והמדינה ספוגה בכתלי הבית פנימה
לאור מורשתם של האבא והאמא
ואני יכולה לומר בפה מלא, קבל עם ועדה
שאביבה היא כח של נתינה בלי גבול ומידה
ואין זה פלא, שכה משובח ומבורך הוא היבול
כי עבורך אביבה בעשייה, השמיים הם הגבול
אינך אולי יודעת אביבה, אולי זה העת לחשוף
שממך למדתי הרבה איך כוחות לאסוף
וגם בעת נפילה ומשבר להתכופף, ולראותו כגל חולף.
אביבה, יש בך תעצומות נפש ורוח איתנה
ולמרות השאלות והתהיות כוחך הוא באמונה
וברור לי שילד מיוחד כמו נועם יכל לצמוח
בידים נאמנות, ומיזוג של לב ומוח
עם אמא שמעניקה המון אהבה וכח
וזאת יש לדעת,
כאשר רואים עץ שענפיו אינם מפורצים וחלשים
יודעים שכוחו נעוץ בשורשים
ושהוא יונק חיות, שבעורקיו זורמת ומועברת
מגזעו לפטוטרת , ומשם עד לצמרת
נועם, היה מליץ יושר עבור כל המשפחה
תן להם לגלות נקודות אור בחשכה
וכולנו מוקירי זכרו של נועם היקר
נזכור ולא נשכח , כי זה העיקר
ואסיים בדברי פרשת השבוע- פרשת צו
שלימדה אותנו צו חיים לדורות
ואת הדרך בה נלך היא משכילה לנו להורות
שם נאמר:"אש תמיד תוקד על המזבח, לא תכבה"
משהוצתה האש על מזבח הא-ל
והקורבן עלה בסערה, עם קורבנות מערכות ישראל
עלינו מוטלת המשימה לשמור ולהקפיד
שלא תכבה גחלתה ושתבער תמיד
לזכור ולא לשכוח- כמו בעבר גם בעתיד
ושיח מורשתו , לצד חיבוק מכל הלב והנשמה
אולי יביא בכנפיו מעט מזור ונחמה.

יום הולדת 20  / נתלי חברים

נועם.

גיל 20, הגיל שבו אנו- הצעירים מתחילים להבין מי אנו באמת ומה אנו רוצים בחיינו.
וכרגע מה שאני רוצה זה לראות אותך בחיי, כמו שהיה תמיד לפני שהגיע היום בו הודיעו את הבשורה הנוראה.
זהו יום הולדתך ואת אינך!
איך אנו אמורים לחגוג לך? במקום להיות שמחים ביום שכזה, ביום שבו אתה גדל בשנה,
אנו עצובים, כואבים, עדיין תוהים למה דווקא אתה ובעיקר מתגעגעים אליי.
מתגעגעים לחיוך שנותן שלווה ורוגע לכל מי שמתבונן בו.
אני נזכרת בימי ההולדת שחגגנו לך, איך נהנינו ממסיבה אחת פשוטה.
והיום, אפילו לזה אני לא מצליחה ללכת.
כנראה שזה כבר לא אותו דבר בלעדייך.

יום הולדתך גרם לי לחשוב הרבה על החלק המשמעותי שהיית בחיי.
על אותו יום נורא שבכל פעם שנזכרים בו חוטפים מכה בלב, כזו שמרעידה את כל הגוף אל תוך המציאות. ובכל פעם כזו קשה להחלים ולהתמודד מחדש עם הכאב, שנמצא מאז שהלכת בפתאומיות.

אז תאמר לי נועם, איך זה לגדול בשנה במקום בו אתה נמצא?
רק תדע שפה, אנו, זוכרים את היום הזה כאחד מהימים הכי חשובים בחיינו- יום לציון שמך, לזיכרך. למען הזיכרונות שלנו ביחד מכל אותם ימי הולדת שחגגנו יחדיו.
אין דבר שהייתי רוצה יותר מכל מאשר לחגוג איתך ב-ראשון באפריל.
אני מגיעה אלייך, אני איתך אבל לא במקום שהיינו חוגגים, אלא במקום עצוב וכואב.

אני "חוגגת" לך בזיכרונך, אני "חוגגת" בכך שאני מעלה במחשבותיי את אותם הימים שלא עשינו דבר חוץ מליהות ולהיות חברים טובים אחד בשביל השני.

נועם, אני מתגעגעת ומאחלת לך, ליום הולדת זה, שרק תנוח נפשך.
שתראה אותנו מלמעלה ותחייך את החיוך הקוסם שלך.
שתדע שאנחנו כולנו, ואני בפרט, אוהבת, מתגעגעת וזוכרת כל חלק ממך, כל פרט.
ואני מודה לך על שהנעמת לי את הזמן שבו היינו חברים קרובים בכך שהיית תמיד לצידי כשהייתי צריכה אוזן קשובה, שכך שנתת לי להיכנס לחייך ובילית איתי שנים נפלאות של צחוק וידידות מדהימה.
תודה לך על שהינך שומר עלינו מלעלה.

אני מכבה את נרות העוגה ובקשתי היחידה היא שתחזק אותנו, תשמור עלינו וראה את אהבתינו אלייך כשאתה מתבונן בנו כך מלמעלה.

                                           -כי אתה כבר בן 20-

"הוא נשאר בן עשרים
והזמן חלף
זמן שלא נגע בפניו
זמן בלעדיו

נועם, תגיד לי אתה
מה עושים עם חבר שכמותך
מה עושים עם מותך
עם זיכרון היותך
עם חבר שכמותך
שנשאר בן עשרים"

                                                        אוהבת ומתגעגעת
                                                        תולי שלך...

דברי אמא ביום ההולדת של נועם בביתו בהווה 1.4.09 נועם בן- 20  / אמא של נועם-אביבה צברי

נועם בן 20   1.4.2009 

דברי אמא

יום הולדת מילה שטומנת בחובה כל כך הרבה שמחה ותקווה ברכות ואיחולים לעתיד.
כל חגיגת יום הולדת נפתחת במחרוזת של שירים, שמפיחים רוח וחדוות נעורים מעוטרת בשלל בלונים צבעונים, הרבה חיוכים וצחוק מתפזרים סביב לצד זיכרונות וחוויות שצפות ועולות בין חברים. כך נראו כל 18 ימי ההולדת שלך נועם.
בחלום הכי שחור שלי לא דמיינתי שיום הולדתך ה-20 יראה כך כל כך זר ומנוכר פרדוקס למילות השיר שמתנגן באוזני, יום ההולדת הזה נועם שונה משאר יום ההולדת שלך. זו שנה שנייה שאנחנו מתאספים לכבודך- ובלעדיך! מנסים לשדר את מה שאתה – מלא אור ושמחה, אך לא תמיד בהצלחה אני מדמיינת אותך מביט בנו מלמעלה מחייך אלינו את חיוכך הטוב והענקי וקורא לעברי כהרגלך "אמא, קבלי ביטול זה לא מסתדר", ואני מאוכזבת ואת כל תוכניותי גונזת במעמקי לבי שלא מפסיק לבכות.
כבר חלפה שנה ואני עדיין מוחה את דמעות הפרידה,
עלם צעיר נקטפת רך בשנים,
וגעגועי אליך רק הולכים וגוברים.
היום הוא יום הולדתך ה-20 אך במקום לשמוח עצב שוכן עמוק בפנים.
נרות יום ההולדת העליזים מתחלפים בנרות נשמה קודרים, מסמלים את המוות ואת הייסורים שאת ליבי כה לופתים.
יום הולדת בלי עוגות ומתנות, יומולדת עם אבנים שותקות שתיקה רועמת,  אבל בכל זאת, יום הולדת עם אנשים שאוהבים אותך זוכרים מכבדים ובאים לכבודך,שרים לך שירי נשמה שכל-כך אהבת בגעגועים ואהבה אינסופית , אך אתה אורח הכבוד לא נמצא, וחסרונך זועק את זעקת אובדנך ללא מילים רק בדמעות שמתורגמות לכאב בלתי פוסק
הרבה דמעות אני שופכת בלילות וראשי מלא מחשבות ותהיות,
מה היה אילו היית עודך עימנו....
העיניים נעצמות ואני מדמיינת את דמותך, נועם שלי נעים ההליכות  רואה אותך תינוק מתוק וחייכן רואה אותך ילד שובב וחייכני רואה אותך נער מתבגר עם חיוך מבויש,
18.5 שנים מלאות בחיוכים. בערב גיוסך היית שמח ונרגש, אך כמה נורא כמה חבל נקטפת,  נלקחת, אמא לא תזכה לראות את פניך הנעימות, את חיוכך הנצחי את נועם המאושר- חייל גאה במדים. " צר לי עליך בני נעמת לי מאד".
נועם אמא ישנה בסלון ומחכה לדפיקה בדלת שמוכרת לי כל- כך שרק אמא יודעת לזהות,"אמא הגעתי"היית קורא וצלילי קריאתך הענוגה מכים בי בכל יום מחדש והפכו לכל-כך עצובים ונוגים, חולמת מדמיינת,  אך קולך לא נשמע.
אמא נכזבת לגלות שהכול בעצם רק אשליות ואת זיו פניך לא אזכה לראות..
ימים ולילות חשוכים של כאב יגון וגעגועים שלא מרפים,
לא  מעכלת עדיין את האובדן.
אני סה"כ  אמא שמחכה לסימן, לאות חיים מבן אהוב שלעולם כבר לא ישוב...
לחיות בלעדיך זה לחיות כמו בצל, צילך נועם. 
ולי רק נותר להתפלל  אל בורא העולם שישמור עליך שם למעלה בני אהובי,
שלא תחסר דבר ולבקש שירפא כבר את ליבי הנשבר.
הכאב שבליבי אינו מרפה זוהי תמימות לחשוב שהזמן מרפא
העצב משתלט ואני מאבדת את הרצון לחיות.
רוצה כבר להחליף את מודעות האבל בהזמנות, שיהיו רק בשמחות והצלחות , הצלחותיך נועם
הכאב שבחוסר נוכחותך מטריף את דעתי אני מרגישה שעוד מעט אאבד את שליטתי, 
הצער והגעגועים קשים מנשוא.
נועם היית שילוב של כל המעלות הטובות נועדת לגדולות אני מאמינה שהתקבלת למעלה עם הרבה כבוד.
עיניך היפות עצומות כמו ביום שראיתיך, היום בו הפסיקו חיי להיות שלווים  שוב עולה בי התמונה שלך  שוכב ישן שנת מלאכים.
19 שנות חיים שופעים שמחה ואהבה התעטפו בתרדמת עולמים.
דוד המלך בחוכמתו אמר על מות אבשלום בנו "בן יקר מי יתן מותי תחתיך" אך כך רצה אבא במרומים ואת מניעיו אין אנו יודעים...
בורא העולם שלח לי תנחומים!! שמור על מלאכי אשר עלה לו למרומים..
אך זאת היטב אנחנו יודעים שלכל ניסיון קשה אלוקים מעניק כוחות להתמודד איתו ועם הניסיון אותו קבלנו, הוא נתן לנו אתכם מוקירי זכרו של נועם כמלאכים טובים ללוות אותנו ולהפיח בנו כוחות מחודשים  כשאתם מבקרים בביתו של נועם בעבר או בהווה, מתקשרים ומדליקים נר לכבודו באתר שלו.
אני מרגישה שהוא מתלווה אליכם נוכחותכם חשובה לנו מאוד ואנו מלאי הערכה לכל גילוי נכונות ושותפות להיות חלק ממשפחת נועם.
בורא עולם שלח לי תנחומים!! שמור על מלאכי אשר עלה לו למרומים..
ולכם חברים ואוהבים
אור הנר שהדלקתם ליום הולדתו ילווה אתכם בדרככם ובברכתו של נועם   " ויהי נועם ה" אלוקינו עלינו מעשי ידינו כוננה עלינו מעשה ידינו כוננהו"

                                                            אמא שאוהבת אותך מאוד

לנועם שלנו (ליום ההולדת ה-20) 01.04.09  / עדן סטאחי

נועם בן 20
ביום חמישי ל' בשבט חרב עולמינו
כשאמא באה וסיפרה לנו שאתה כבר לא בין החיים
מיד חשבתי על אחרים
חבריך משפחתך וכל מי שמסביבך
כמה עצובים וכואבים הם
אבל אז חשבתי עלייך נועם
שלעולם לא תוכל להיות איתנו עוד
אלא רק להסתכל מלמעלה
שאלתי איך?  ולמה ?
ולאף אחד לא היתה תשובה .
תסתכל איך סבא וסבתא, אמא ואבא, אוהד ושמרית
וכל אוהביך בוכים עלייך .
לפחות כולם יודעים שב-19 שנות חייך 
היה רק כיף שמחה וחיוך.
היום הוא יום הולדתך ה-20
עברה שנה מאז הלכת ,
והדמעות לא מפסיקות לזלוג .
אני מאמינה שאתה מסתכל עלינו מלמעלה
ורואה את אהבתנו ואת מאמצינו להנצחתך
 להמשיך את דרכך ואת אהבתך לכל הסובבים אותך
החיוך שלך נועם ילווה אותי בדרכי
מבטיחה לא לשכוח אותך נועם
ולאהוב אותך לעד


אוהבת ומתגעגעת מאוד 
עדן סטאחי בת דודתך 

עד מתי...?  / רותי עדני
עד מתי לסבל ולכאב
עד מתי נאבד שליטה
הלב דואב,
והנפש מדמעות סחוטה.
נועם,
אנא ממך
תן כח לאימך
שלח לה קרן של אור
שיצר החיים שוב בה יעור.
נסה מלמעלה לעזור
כי תמיד כשהלכת הבטחת לחזור.
ספר לה שאתה שם,
רק לזמן מוגבל
ובעיניך מביט,
על עולמנו המבולבל.
נועם,
אמא דואגת לך כל כך
רוצה לדעת שהכל טוב
גם כשבחוץ קר ורטוב.
ושאתה למעלה לא לבד
ובמרחב האינסופי לא תאבד.
כי אמא תמיד נשארת אמא
גם כשאתה במרחק של אלף שנות אור
אותך היא נושאת עמוק בליבה פנימה
וכל רגע בחייך תמיד תזכור.
נועם, אוצר יקר וחשוב
הגעגועים אליך מכים בעוצמה שוב ושוב
מקווים שאלינו במהרה תשוב.
ואני מאמינה , שיבוא היום
וכמו תתעורר מתוך חלום
ובמחי יד תגרש את העלטה
ואולי בינתיים ,נועם
תן לה אות שאתה איתה...!

נועם, היום שמעתי שיר ברדיו..  / אנדריי קוסטייב
נועם,

היום שמעתי שיר של אלטון ג'ון ברדיו, candle in the wind. מילות השיר מתארות בצורה טובה וברורה מאוד מה היית בשבילי ובשביל שאר החברים, ואת גודל האובדן.
אני רוצה לכתוב לך את ההזדהות שלי עם המסר והתחושה שהשיר מעביר.

נועם, תמיד תפרח בליבנו. אתה היית החסד שהציב את עצמו איפה שהחיים הפכו לטירוף. לחשת לאלה שכאב להם ועכשיו אתה שייך לגן עדן, והכוכבים לוחשים את שמך.
וזה נראה שחיית את החיים שלך כמו נר ברוח, לא נכבה בשקיעה ולא נכבה כשגשום. עקבותיך תמיד ישארו כאן. הנרות שלך כבו אבל האגדה שלך לעולם לא תכבה.
הנועם שאיבדנו - הימים הריקים ללא החיוך שלך.
למרות שאנחנו מנסים, האמת גורמת לנו לבכות.
כל המילים שנאמר לא יוכלו לבטא את האושר שהענקת לנו כל השנים.

כולנו נתגעגע לכנפי החמלה שלך, יותר ממה שאי פעם ידעת.


חושב עליך תמיד..